ארץ הקופסאות - מפגש (A)

תחום: מחול
תת-תחום: מפגש מחול
משך זמן המופע: 60
סגנון: תאטרון מחול
שם הרכב:
סיווג: מפגש
שם המפיק: נוער מוזיקלי
קהל יעד: גן - גן
כמות קהל מקסימלית: 60
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל

ילדה שחולמת להיות נסיכה, יוצאת מביתה ומגיעה לחצר מלאה בקופסאות קרטון. כל קופסה היא הפתעה; מקופסה אחת יוצא גמד, קופסה אחרת הופכת לשמלה, יש קופסה שפורצת ממנה רוח סערה, ומקופסה קרה יוצא שלג, שנמס והופך לים שבו יש אי קופסה. הילדה בונה מכל הקופסאות ארץ קופסאות פרטית, ומגשימה את חלומה להיות נסיכת ארץ הקופסאות.

המופע מלווה בתפאורה, תלבושות, אבזרים וקטעי מוזיקה, ומשלב הפעלות של הצופים. 



כוריאוגרפיה וריקוד: נימה יעקבי  |  משך המופע: כ-40 דקות. 

נימה יעקובי היא כוריאוגרפית ורקדנית. רקדה בלהקת המחול הקיבוצית ובתיאטרון מחול ענבל. בוגרת תואר שני M.A. בלימודי מחול ב- Laban Centre בלונדון. הקימה את קבוצת במה בשנת 2006. עבודותיה לילדים עלו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, פסטיבל צלילי הילדות בחולון וברחבי הארץ ובחו''ל – בפסטיבלים ברומניה, הונגריה ופינלנד. יצרה עבודות למבוגרים עבור פסטיבל הרמת מסך/חשיפה בין לאומית, תיאטרון ענבל, פסטיבל עכו ועוד.

מושגים בסיסיים: מהו מחול ומהי יצירת מחול?

 

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.         

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.   

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).     

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות. 

 

כהכנה למופע, ניתן לבחור בין הפעילויות הבאות:

פעילות מס' 1

ילדים, היום לגן שלנו תגיע אורחת מיוחדת. האורחת הזאת היא רקדנית. כמו שההורים שלכם כל יום הולכים לעבודה: למשרד, לבנק, לקופת חולים, לסופר ולמקומות רבים אחרים, כך הרקדנים כל יום הולכים לסטודיו שזהו מקום בו עובדים האמנים. בסטודיו לריקוד תמיד יש חלל גדול כדי שיהיה הרבה מקום לנוע ולרקוד ויש מראות גדולות על הקירות כדי לראות איך יוצא הריקוד.

הרקדנים מגיעים כל יום לעבוד בסטודיו בבוקר והולכים הביתה בערב. בסטודיו הם עושים הרבה מאוד חזרות על הריקודים שלהם, שעות על גבי שעות הם רוקדים את אותו הקטע עד שהריקוד יוצא מושלם. להיות רקדן זאת עבודה מאוד קשה, אבל אלה שבוחרים להיות רקדנים מאוד אוהבים את העבודה שלהם.

1. הגננת אומרת: "ילדים, בואו עכשיו נלך הכי לאט שאנחנו יכולים", "ועכשיו בואו נלך בקצב רגיל, כאילו אנחנו הולכים לגן", ועכשיו ננסה ללכת מאוד מהר, אבל ניתן מרחב אישי לחברים ולא נתקע אחד בשני".

2. הגננת מחלקת את הכיתה ל-3 קבוצות: 1. הליכה איטית 2. הליכה רגילה 3. הליכה מהירה (ריצה קלה). כל קבוצה בתור שלה הולכת בקצב שהגננת אומרת. לאחר הפעילות כדאי להחליף בין הקבוצות.

3. הכיתה מתחילה ללכת לאט, הגננת מגבירה את הקצב בעזרת תוף או מחיאות כף להליכה רגילה ולאחר מכן מגבירה שוב פעם את הקצב להליכה מהירה (אפילו ריצה). אחרי שהכיתה הגיעה לריצה, הגננת מתחילה להאט את הקצב עד שהכיתה תגיע שוב להליכה איטית.

 

פעילות מס' 2

לאחר שהגננת מספרת מהו סטודיו ומי זאת רקדנית עוברים לפעילות.

1. הגננת מביאה קופסא ריקה. הילדים צריכים לזרוק/להעביר את הקופסא מילד לילד, כאשר צריך לנסות לתפוס אותה מבלי שתיפול לרצפה.

2. מעבירים/זורקים קופסא מילד לילד כמו בסעיף מספר 1 אבל מוסיפים גם שימוש בקצב שונה. הגננת מבקשת להעביר מהר/לאט וכו'.

3. הילדים צריכים להעביר את הקופסא מאחד לשני בדרכים שונות בתוך הקבוצה, אבל חשוב שכל פעם הקופסא תמסר באופן שונה – תוך כדי סיבוב, החלקה, גלגול, זחילה, עמידה, קפיצה וכך הלאה.

 

הנחיה לקראת הצפייה במופע:

היום תגיע לגן שלנו רקדנית ושמה נימה. היא תראה לנו מופע מחול שהיא המציאה ועבדה על המופע מאוד קשה בסטודיו שלה. אנחנו נתנהג יפה במהלך המופע, נשב בשקט, לא נדבר, נעשה מה שנימה תבקש מאיתנו ונמחא כפיים בסוף המופע – בגלל שככה נהוג להודות לאומנים ולהראות שנהננו.

 

התרשמות לאחר המופע כפתח לדיון

1. הצעה לשיחה עם הילדים - קופסאות קרטון זה אולי החומר הכי ממוחזר. הרחובות מלאים בקופסאות קרטון שנזרקו. יש מיכלים ברחבי העיר למחזור קרטונים. כמעט כל דבר שאנו קונים מגיע בקופסא. אפשר לדבר על סוגי הקופסאות השונים – למזון, לצעצועים, למוצרי חשמל וכד'... אפשר לעורר את המודעות של הילדים למספר הקופסאות העצום שנזרק ולרעיון של מחזור קופסאות.

2. הצעה לפעילות - לקחת קופסת קרטון רגילה ולדמיין שהיא הופכת לאביזר אחר כגון – כדור, בובה, חתול... כאשר כל ילד מדגים לשאר הכיתה את הרעיון שלו בתנועה ובפנטומימה מבלי להשתמש במילים והשאר מנסים לנחש.

 

הידעת? להורים:

אמנות המחול החלה עם בריאתו של האדם הראשון. היה לו צורך לבטא את עצמו, את רגשותיו ואת אירועי החיים. הכלי הנגיש ביותר היה הגוף שלו. עד המאה ה-15 נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית לשאר האומנויות, בעיקר משום שאינו דרש השכלה וחומרי גלם.

הריקוד החל להיות מופץ באירופה בתקופת הרנסאנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה באותה תקופה. הריקוד התחיל באיטליה ומאוחר יותר התבסס בצרפת. רק במאות האחרונות קיבל הריקוד מעמד השקול לשאר האומנויות, בעיקר עם פיתוח אמנויות הבמה.

 

מספר אומנים 1
שפת המופע עברית
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
נוער מוזיקלי
054-5313966

aviyouth@gmail.com

תל-אביב, יהודה המכבי 79

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.